"חוק הספאם" הוא סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, שמשרד התקשורת אחראי עליו. לפי הסעיף, מפרסם לא ישלח דבר פרסומת בפקס, במערכת חיוג אוטומטי, בהודעה אלקטרונית או ב-SMS בלי הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת. לצידו חל חוק הגנת הפרטיות על דיוור ישיר, עם חובות נפרדות.
כמי שמריצה ניוזלטר כבר שנים, אני רואה את אותה טעות שוב ושוב: עסקים מתייחסים לחוק הספאם ולדיוור ישיר כאל אותו דבר. הם לא. אלה שני חוקים, עם שני רגולטורים ושני מבחנים שונים, ועסק ששולח שיווק במייל או ב-SMS צריך לעמוד בשניהם.
המקורות כאן הם דפי המידע של הרשות להגנת הפרטיות ושל מערך הסייבר הלאומי באתר gov.il, ונוסח סעיף 30א(ב) כפי שהוא מצוטט בהחלטה שיפוטית שפורסמה ב-gov.il. נכון לאוקטובר 2026.
מה נחשב "דבר פרסומת"
לפי הרשות להגנת הפרטיות, חוק הספאם מגדיר דבר פרסומת כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת", וכן מסר לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה. כלומר, ניוזלטר שמקדם מוצר, הצעה או מבצע הוא דבר פרסומת.
באילו ערוצים החוק חל
- פקסימיליה
- מערכת חיוג אוטומטי
- הודעה אלקטרונית (כמו מייל)
- הודעת מסר קצר (SMS)
הנוסח המלא של סעיף 30א(ב), כפי שהוא מצוטט בהחלטה שפורסמה ב-gov.il: "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת".
שלוש המילים שקובעות הכל: מפורשת, מראש, בכתב. סעיף 30א כולל גם חריגים, ולכן אם אתם מסתמכים על אחד מהם, בדקו את הנוסח המלא של הסעיף לפני השליחה.
ספאם מול דיוור ישיר: ההבדל
| חוק הספאם (חוק התקשורת) | דיוור ישיר (חוק הגנת הפרטיות) | |
|---|---|---|
| מי אחראי | משרד התקשורת | הרשות להגנת הפרטיות |
| מה בודקים | תוכן ההודעה: האם היא פרסומית | זהות הנמען: האם נבחר לפי מאפיין שלו במאגר מידע |
| ערוצים | פקס, חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית, SMS | כל ערוץ, כולל מייל, טלפון, SMS ומכתב בדואר |
| האם חייב להיות פרסומי | כן | לא, גם הודעה אינפורמטיבית יכולה להיות דיוור ישיר |
הרשות להגנת הפרטיות נותנת דוגמה טובה: פרסומת למוצרי תינוקות בקמפיין כללי עשויה להיות ספאם, אבל אם היא נשלחה לקבוצה של הורים צעירים שרשומים ככאלה במאגר, זו אינדיקציה לדיוור ישיר. וגם הודעה שמופיע בה השם שלכם לא הופכת בהכרח לדיוור ישיר, כי אלגוריתם יכול להוסיף שם אוטומטית.
מה חייב להופיע בדיוור ישיר
לפי הרשות להגנת הפרטיות, חוק הגנת הפרטיות דורש שבגוף הפנייה יופיעו באופן בולט:
- מקור המידע: מאיפה יש לשולח את הפרטים, למשל היותכם לקוחות או חברי מועדון.
- זהות השולח: פרטים מלאים, כולל מען.
- מידע על הזכות של הנמען להימחק מהמאגר.
ונותני שירותי דיוור ישיר, חברות ששולחות בשם אחרים, צריכים לציין בנוסף את מספר מאגר המידע שמשמש לשירות.
Want AI doing the heavy lifting in your marketing?
I build the systems that handle the boring 80 percent, so you get your week back. Done properly, with the human kept in.
ארבעה כללים שעסקים קטנים מפספסים
- הסכמה בחוזה אחיד: לפי הרשות, כשההסכמה לדיוור ישיר ניתנת בתוך חוזה אחיד ואינה קשורה לתכלית העסקה, יש לקבל אותה מראש בצורה ברורה ונפרדת. תיבה נפרדת, לא סעיף בתנאי השימוש.
- העברה לגורם אחר: כדי להעביר את הפרטים שלכם לגורם זר, החברה שנרשמתם אליה צריכה הסכמה מפורשת ומוקדמת שלכם.
- שירות דיוור חיצוני: גם שימוש בצד שלישי לשליחה מחייב, לפי הרשות, הסכמה מראש להעברת הפרטים אליו.
- הזכות להימחק: נמען רשאי לדרוש מחיקה ממאגר המידע, וסירוב לכבד בקשה כזו הוא הפרה של פרק ב' לחוק הגנת הפרטיות.
ומה עם SMS
מערך הסייבר הלאומי מפרסם המלצות לארגונים ששולחים מסרונים, ומזכיר שהפעלה בניגוד לחוק הספאם היא סיכון משפטי. בין ההמלצות: לשלוח ממספר קבוע שבבעלות הארגון, להעדיף מסרון אינפורמטיבי בלי קישור, ולפרסם באתר מדיניות ברורה כמו "נציגנו לעולם לא יבקשו ממך סיסמה בהודעה". זה גם מגן על הלקוחות מפני הודעות התחזות.
רשימת בדיקה לפני השליחה הבאה
- יש לכם תיעוד של הסכמה מפורשת מראש, בכתב, לכל נמען שמקבל דבר פרסומת
- ההסכמה לשיווק נפרדת מההסכמה לתנאי השימוש
- ההודעה מזהה אתכם בבירור, כולל מען
- יש דרך פשוטה להסרה, ובקשת הסרה מטופלת
- אם ספק דיוור שולח בשמכם, ההסכמה כוללת גם את זה
השורה התחתונה שלי: רשימה קטנה של אנשים שביקשו לשמוע מכם שווה יותר מרשימה גדולה שנאספה בקיצורי דרך. כתבתי גם על שיווק במייל (באנגלית) ועל קניית רשימות תפוצה (באנגלית). זה מידע כללי מתוך אתרי gov.il, לא ייעוץ משפטי.
שאלות נפוצות
מה זה חוק הספאם?
זה הכינוי של סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. משרד התקשורת אחראי עליו, והוא אוסר לשלוח דבר פרסומת בפקס, חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או SMS בלי הסכמה מפורשת מראש ובכתב.
האם ניוזלטר במייל נחשב דבר פרסומת?
אם הוא מקדם רכישת מוצר או שירות, כן. לפי הגדרת החוק כפי שהרשות להגנת הפרטיות מביאה אותה, דבר פרסומת הוא מסר מסחרי שמטרתו לעודד רכישה או הוצאת כספים.
מה ההבדל בין ספאם לדיוור ישיר?
ספאם נבחן לפי תוכן ההודעה וחל על ערוצים מסוימים. דיוור ישיר נבחן לפי זהות הנמען, כשהוא נבחר לפי מאפיין במאגר מידע, וחל על כל ערוץ, גם אם ההודעה לא פרסומית.
מה חייב להופיע בהודעת דיוור ישיר?
לפי הרשות להגנת הפרטיות: מקור המידע, זהות השולח כולל מען, ומידע על הזכות להימחק מהמאגר. נותן שירותי דיוור ישיר מוסיף את מספר המאגר.
מי אוכף את חוק הספאם ומי את הדיוור הישיר?
לפי הרשות להגנת הפרטיות, משרד התקשורת אחראי על חוק הספאם, והרשות להגנת הפרטיות אוכפת את הוראות הדיוור הישיר בחוק הגנת הפרטיות.
